השבת הייתה קרירה ושמשית
אסור היה להישאר בעיר. ובאמת כל כך טוב היה לדרוך יחפים על החול שהיה חמים בשכבה העליונה וקר כמה סנטימטרים מתחת.
דיונות רכות.קטנות.עשרים דקות מתל אביב. מטר וחצי מכביש החוף הפקוק.
הים נשב עלינו זוהר כחול של דצמבר,
הילדים העיפו את העפיפונים שהבאנו וציירו רוח צבעונית מעלינו.
שיחקנו תופסת ומחבואים בין החול לשמיים ואכלנו את הסנדוויצ’ים ואת התפוזים, כשהשמש התחילה להתלכסן מערבה.
חזרנו יחפים למכונית והדיונה הקטנה חזרה איתנו הביתה:חול במיטות של הילדים, חול במיטה שלנו, חול על הספה, בכיסי הבגדים ובנעליים, בתיקים ובשיער. חול שמבקש שנספיק ונחזור לפני בוא החום.
מודעות פרסומת
פעם הבאה תביאו קצת חול חזרה לגן.
שמעתי שחסר שם חול, כי כל הילדים לוקחים איתם הביתה…. 🙂
רק חול וחול – אלה הם חיינו :-)ותודה לגן יובל