זוכרות אותו? תמונה מצועצעת על העטיפה, מנעול קטן מהדק את הדפים ובפנים : אוצרות גנוזים.
הן כותבות לך שם, מנהמת ליבן, פתגמים ואמרי שפר ומקשטות בלורדים:
ספר הזכרונות שלי מכיתה ב' נפתח במעין ברכה מצחיקה מאמא שלי -מורה ומחנכת בכל רמ"ח ושס"ה שעבדה אז, תקופה קצרצרה, בחדר האוכל של הקיבוץ . הפיחות הזמני הזה שחל במעמדה מונצח כאן:
"מאמא. פעם מורה היום מנקה את הכניסות בחדר האוכל.."
עמוד מפואר מניבי אחותי הגדולה ממני בחמש שנים:
ובהמשך כל חברותי, חלקן בשגיאות כתיב שמכמירות את הלב ומחממות אותו:
(בסוד: "מי שפותח כלב נובח"..)
אתן מוזמנות לסרוק ולשלוח לי זכרונות מהספרים שלכן שאתן לבטח עוד שומרות במקום נסתר בבית ליד אוסף המפיות והמכתביות.
מודעות פרסומת
