החיים דומים לרקבת

זוכרות אותו? תמונה מצועצעת על העטיפה, מנעול קטן מהדק את הדפים ובפנים : אוצרות גנוזים.
הן כותבות לך שם, מנהמת ליבן, פתגמים ואמרי שפר ומקשטות בלורדים:

ספר הזכרונות שלי מכיתה ב' נפתח במעין ברכה מצחיקה מאמא שלי -מורה ומחנכת בכל רמ"ח ושס"ה  שעבדה אז, תקופה קצרצרה, בחדר האוכל של הקיבוץ . הפיחות הזמני הזה שחל במעמדה מונצח כאן:


"מאמא. פעם מורה היום מנקה את הכניסות בחדר האוכל.."

עמוד מפואר מניבי אחותי הגדולה ממני בחמש שנים:

ובהמשך כל חברותי, חלקן בשגיאות כתיב שמכמירות את הלב ומחממות אותו:

(בסוד: "מי שפותח כלב נובח"..) 

אתן מוזמנות  לסרוק ולשלוח לי זכרונות  מהספרים שלכן שאתן לבטח עוד שומרות במקום נסתר בבית  ליד אוסף המפיות והמכתביות.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s