דואר אויר

"תכתבי" היא אמרה לי,תוקעת מולי בלוק של נייר כתיבה דק מן הסוג ששימש בזמנו לכתיבת דואר אויר ועט כדורי רגיל בצבע כחול. לא הייתה לי ברירה. קולה היה פסקני על גבול הציווי והיא הייתה גדולה ויפה יודעת כל ונערצת עלי.הייתי בת תשע והיא עשרים ואחת.

" בכל אחר הצהריים  כשאת מגיעה לכאן תשבי קצת ותכתבי. כתבי מה שעבר עליך היום, כתבי מה את מרגישה. לא חשוב מה. העיקר שתכתבי."
היא איננה כבר 26 שנה והפוסט הראשון בבלוג הזה הוא בשבילה באהבה גדולה ובגעגועים רבים.

אחיות. בסלון של סבתא. פורים 1984