השיעורים של יואל הופמן לא דמו לשום שיעור אחר באוניברסיטה. הרבה פעמים חשתי כי המפגשים הללו, הלא רגילים והיצירתיים, אפשרו לי לצלוח את שגרת האקדמיה, שלא ממש תאמה את האופי הלא שקדני שלי.
את השיעור הראשון בקורס, ששמו היה :"מתוך הלב של החיה שהם טרפו" פתח בקטע מסרט של חבורת 'מונטי פייטון'. הוא הקריא רשימות מכולת כשירים. שתק. הרהר בקול רם על גירוד כלשהו לאחר ברברת ארוכה מדי של סטודנט מתיימר והכיר לנו טקסטים יפהפים, שחלקם מלווים אותי עד היום.
ההנחיה היחידה שכתב על דף 'מבחן' סיום הקורס ההוא הייתה: "כתוב את אשר על ליבך על השירים המופיעים כאן".
היו שם על הדף כמה שירי הייקו, שיר יפה של אבידב ליבסקר ועוד שיר של משוררת שלדאבוני אינני זוכרת.
היה 'מבחן' טוב.הרגשתי שכתבתי כמה טקסטים מעניינים, אך כשרציתי להעתיק אותם לדף נוסף כדי לקחת אותם איתי נזפה בי אחת המשגיחות ולא נתנה לי לעשות זאת. יצאתי אל המסדרון וישבתי שם על הרצפה,דומעת קצת, עד שחברה שסיימה את המבחן יצאה וראתה אותי יושבת בפינה, בוכה.
"יואל, יואל- בוא מהר" התקשרה אליו והוא אכן הגיע, מבוהל,בצעדים מהירים ושאל "מה קרה? מה קרה?"
"אל תדאגי. אני כבר מטפל בזה" אמר ונכנס לחדר בו התקיים המבחן. לאחר דקה או שתיים יצא משם, חיוך דק של ניצחון על פניו. "הכל בסדר". אמר. "את יכולה להיכנס ולקחת את מה שכתבת".
***
אבות ישורון, מתוך: מלבדאתה, הוצאת הקיבוץ המאוחד 2009.
***
יואל הופמן, מתוך: Curriculum Vitae . הוצאת כתר, 2007.
מתוך: אל פסגת הפוג'יסן,מבחר שירי הייקו על פי ספרו של ה.ג.הנדרסון. עורכת: יהודית כפרי. ספריית פועלים 1987.
מילים היישר אל נשמתי האקראית והדוויה…תודה על קצת השראה בימים כל כך ארציים