קניתי ספר ילדים לא במבצע!

הרחק מההמון הסואן ומהמולת המבצעים,על המדף הנמוך ביותר, בפינה – שם הוא התחבא.חיפשתי אותו וזה לא היה קל: פסחתי על ערימות הארבע במאה והשלושה בשבעים וחמש. מודה:  קניתי ספר לא במבצע. רק עותק אחד היה שם, ובשל צבע הכריכה הלבן  כמעט וחמק ממני. אבל הנה, שמתי ידי עליו. והוא מקסים וחתרני, מצחיק ונוגע.
"שוקו רוצה ציפור" (ספריית פועלים 2010) מאת מרטין אאואר, הוא שמו של הספר הזה המתורגם מגרמנית על ידי תמי לימון.
כשמו, מספר הספר על  ילד אחד,שוקו, שרוצה ציפור:  ציפור יפה,אבל לא בכלוב, שתישן איתו במיטה ותאכל איתו ארוחת בוקר.
תגובת הוריו של שוקו, המתוארים כספונים כמעט תמיד מאחורי העיתון,  קורעת פשוט. קורעת את הלב וקורעת מצחוק:

שוקו ממשיך לבקש. ההורים ממשיכים להגיב באותה רוח וכך ממשיך הספר ומגולל את הרפתקאותיו  המופלאות של שוקו עם הציפור שלו, שאותה הוא מצליח לקבל בסופו של דבר.
האיורים של סימונה  קלאגס יפהפיים , הסיפור לא שגרתי, מצחיק ומאתגר.

זהירות ספוילר: הציפור של שוקו היא בעצם ברבור לבן.

קל, ואולי אף מתבקש, להתייחס אל ההורים שבספר כאל עקרים מבחינה רגשית ולהזדהות עם רצונו החזק של שוקו בחיית מחמד ועם הכמיהה שלו להבנה, לחום  ולאמפטיה .
עם זאת, אותי הפגיש הספר עם הרגעים בהם אני לא מצליחה (או לא יכולה או לא רוצה) להיות קשובה לקול של הילדים. לרצון שלהם. הוא גרם לי לעצור ולחשוב קצת על המפגש המורכב הזה בין הרצונות: הרצון שלהם והרצון שלי,שלנו.כי כן.לפעמים הדבר היחיד שבא לי לעשות זה לקרוא עיתון,בדיוק כמו ההורים של שוקו.
ניסיתי את הספר על  בן הארבע וחצי שלי אבל  זה היה טיפה גדול עליו.
מתאים, כך נדמה לי, לילדים מגיל חמש.
ולהורים. להורים.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s