לכבוד פסח – החג שעדין עושה לי איזה קווץ' של חגיגיות בלב – אני
מצרפת כמה תמונות מהמקום הכי יפה בעולם.(לכל אחד יש אחד כזה, לא?)
בשבילי זה הוואדי הזה הקטן שנחבא בין הגבעות ליד הקיבוץ שבו נולדתי.
כל הכלילים פורחים שם עכשיו בוורוד משגע,
נוריות מסמנות את נתיב הפריחה הצהוב שתכף יכבוש את הכל
ושלוליות קטנות מתוקות נקוות עדין בשולי הדרכים הצרות.
חג חירות מקסים, שמח וכיפי לכולכם
ותודה על התגובות החמות שאני מקבלת מכם כאן ובפייסבוק
שלכם
נועה
מודעות פרסומת
גם אני זוכר את הטיול המקסים שלנו שם לפני ד' שנים. מתגעגע — כאילו אני שוטטתי בזה המקום כשאני הייתי ילד קטן בקיבוץ.
באמת היה טיול מקסים 🙂