נשואה לצפריר. אמא לאורי ולמיכאל.
עובדת ב'מרכז מרים רות לספרות ילדים' במכללת אורנים ומנחה מפגשי ספרות במרכזים שונים.
בעלת תואר ראשון בתולדות האמנות ובספרות ותואר שני בספרות במסלול כתיבה (אוניברסיטת חיפה).
++++
מודעות פרסומת
רקמה מדויקת
רשימות.
אולי תעלי את השיר לטובת אלו מאיתנו שלמדו 5 יחידות ספרות אבל רק כי שום מגמה אחרת לא הייתה מתאימה להם, והם לא באמת מכירים שירים, ובטח לא שירים של דליה רביקוביץ'?
השיר בדרך..מחלות ילדות של תחילת הבלוג..
מתוקה שלי! ברכות ברכות ברכות…. אני כל כך מתרגשת מהפוסט על רוית והדמעות מסתירות לי את הקלידים.
קוראת, מביטה בתמונות ומרגישה שאני נכנסת הביתה.
אוהבת אותך ואת מה שאת עושה. שלו-מית
מצטרפת לברכות להתרגשות לדמעות ולאהבתך.
רוצה רק לשבת לקרוא אותך
תכתבי, רק תכתבי, לא משנה מה, רק לקרוא את שפתך.
מיד אני חוזרת ונזכרת בכיתה ז', איך שבית את ליבי במכתבייך.
תודה. 🙂
נועה לה – הרי לך נסיון שלישי!!!
זו ממש את. הייתי מנחשת שזו את גם אם לא הייתי יודעת!!
ולא בגלל השמות המוכרים.
לכי בכוחך זה!!
אוהבת
נתראה
תמי
נועה אהובה.
תודה על ההזמנה לבלוג המקסים.
מלחלח העיניים..
כל הטוב שבעולם יפה!
חן אלקלעי.
תודה חן! איזה כיף לקבל כזו תגובה 🙂
טוב.. אז כבר בשורה השלישית הדמעות לא מאפשרות להמשיך.. צריך להיכנס במחשב בבית ולא באמצע עבודה..
מאד מרגש! את מדהימה! ועכשיו אנשים נוספים יידעו את זה…
תודה אפרת יקירתי.
נועה יקרה,
כתיבה מקסימה ומרגשת. סיימתי לקרוא את כל מה שכתבת עד כה – ואין מילים.
רק המון התרגשות. המון זמן מאז קראתי משהו שלך – כשלמדת. סיפור מקסים על חצאית כחולה, זוכרת.
בהצלחה עם הבלוג.
נאוה
תודה נאווה!:-)
קראתי מהיום אחורה, אז הבכי היה בסוף. קסם של מילים.
תודה ..
מקסים ! מקסים!
לא הזהרת אותי ! קשה להסתיר את הדמעות כשיושבים בפתח בית הקפה…
אורלי
נועה יקרה
איזה בלוג יפה! כיף לבקר
וגם אני כבר עם רקמה מדויקת. כל כך משמח ושולח לצלול בספרות הילדים.
כבר יותר משעה שאני קוראת את הבלוג שלך, כל-כך נעים. תהיתי באיזה מקום בצפון גדלת…רגע לפני שיצאתי ראיתי שאת באורנים.
איזו הפתעה נעימה.